<h1>ארחות חיים הלכ' גיטין סימן ב'</h1>
<h2>דף י:</h2>
ועדי הגט אין חותמין רק זה בפני זה. ויזהרו שלא ירחיקו חתימתן מכתיבת הגט שני שטין. ואין מסיימין הגט רק בסוף שטה פן יחתמו העדים באותו אמצע השטה ואין למדין מן השטה שלמעלה הימנה (ד)[ו]לפעמים יהיה באותה שטה עיקרו של גט. (אך) [או] אם יחתמו העדים רחוק מן הכתב אמצע שטה אחרונה יכול לזייף בחצי החלק כל מה שירצה. וכן נהגו העולם להחתים העדים בתחלת השטה זה תחת זה.
<h2>דף יז.</h2>
נערה מאורסה היא ואביה מקבלין גיטה וה"ה לקטנה. וכל שאינה יכולה לשמור גיטה אינה יכולה להתגרש פר"ש ז"ל על ידי אביה. ור"ת פי' דמתגרשת על ידי אביה. תשובת שאלה לר"ש ז"ל המגרש ארוסתו נראה שצריך לכתוב בגט ארוסתו שכל זמן שלא כנסה לחופה אין עליה שום אישות, ע"כ. כתב הר"י ז"ל ונשתטית לא יוציא וקטנה שנשאת אין אביה מקבל גיטה. ונכתב ביום ונחתם בלילה פסול אבל אם נכתב [בלילה] ונחתם ביום אפילו לא נתן לה אלא לאחר ימים רבים כשר ואין לחוש בזה משום מוקדם. והגיה הר"ף ז"ל מיהו נהגו העולם להקפיד שינתן בו ביום רק מגט שאדם שולח לאשתו ממקום אחר דהתם לא איפשר ע"כ.
<h2>דף סד:</h2>
נערה מאורסה היא ואביה מקבלין גיטה וה"ה לקטנה. וכל שאינה יכולה לשמור גיטה אינה יכולה להתגרש פר"ש ז"ל על ידי אביה. ור"ת פי' דמתגרשת על ידי אביה. תשובת שאלה לר"ש ז"ל המגרש ארוסתו נראה שצריך לכתוב בגט ארוסתו שכל זמן שלא כנסה לחופה אין עליה שום אישות, ע"כ. כתב הר"י ז"ל ונשתטית לא יוציא וקטנה שנשאת אין אביה מקבל גיטה. ונכתב ביום ונחתם בלילה פסול אבל אם נכתב [בלילה] ונחתם ביום אפילו לא נתן לה אלא לאחר ימים רבים כשר ואין לחוש בזה משום מוקדם. והגיה הר"ף ז"ל מיהו נהגו העולם להקפיד שינתן בו ביום רק מגט שאדם שולח לאשתו ממקום אחר דהתם לא איפשר ע"כ.
<h2>דף עג.</h2>
וצריך שלא תתיחד עמו כל ימי החולי משום חשש דגט ישן. ואם קבע זמן לתנאו צריך שיקיים התנאי בתוך הזמן. ואם אמר בתנאו לאחר שבוע שנה [פי' שמיטה]. שנה ר"ל לאחר שנה. חרש, ר"ל [לאחר] חדש. שבוע ר"ל שבוע, [לאחר] שבת ר"ל (שבת) ראשון ושני ושלישי [בשבת]. וביאר הרמב"ם ז"ל אחר השבוע אין כותבין אלא עד שנה לאחר השבוע. אחר שנה לאחר חדש משנה שנייה. אחר חדש אחר מהחדש השני. אחר השבת עד יום ג'. קודם השבת מיום רביעי עד יום ששי.
<h2>דף עה:</h2>
ושכיב מרע שכתב גט לאשתו על תנאי צריך שיאמר אם לא מתי לא [יהא] גט ואם מתי יהא גט ואם יעמוד מחליו הגט בטל. ואם יחלה אחר כך צריך גט אחר. וצריך שיאמר מעכשיו שאם יאמר מהיום ומת באותו יום שמא בסוף היום קאמר ולא ידענא מאי אידון. ופר"ת דשמא דעתו מעכשו משעת נתינה קאמר או מסוף היום קאמר ואם מסוף היום קאמר אם מת באותו יום יפסל הגט. והגיה הר"ף ז"ל ומורי רבינו יחיאל היה רגיל בגט שכיב מרע להצריך לגרש לגמרי לאפוקי נפשיה מכל ספקא אך מזקיקן לקבל חרם של תקנת קהלות לישא אותה כשיעמוד מחליו ע"כ. והרמב"ם ז"ל כתב [בריא] שהתנה שיהיה זה (ה)גט אם מתי. או חולה שהתנה שיהיה זה גט אם מת מחולי זה לא אמר כלום שמשמע אם מתי לאחר מיתה ומשמע מעתה לפיכך אם אמר אם מתי הרי זה (גט) [הגט] כאומר לאחר מותי ואין גט לאחר מיתה. ומשמ"ע מעת"ה לפיכ"ך א"ם. אמר לה הרי זה גיטיך מעכשו אם מתי או מהיום אם מתי הרי זה גט וכשימות תהא מגורשת. אמר לה הרי זה גיטיך מעכשו או מהיום לאחר מיתתי ומת. הרי זו ספק מגורשת שמא אחר שאמר מעכשו חזר [בו מלשון מעכשו] וסמכה (בו) דעתו על לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה. שכיב מרע שנתן גט לאשתו וגרשה ועמד אינו יכול לחזור בו. ואם רצה לגרש את אשתו על תנאי כשימות כדי שלא תפול לפני יבם ואם עמד לא יהיה גט ולא רצה לגרשה מעכשו כדי שלא תטרוף דעתו כך הוא כותב בגט אחר שכותב התורף או אומר לה כשנתן לה הגט אם לא מתי לא יהא ואם מתי יהיה גט. ואם לא מתי לא יהא גט כדי שיהא תנאי כפול והן קודם ללאו ולא יפתח פיו לפורענות תחלה ואם מת תהיה מגורשת כשימות והוא שיגיע הגט לידה קודם מיתה. עכ"ל.
